הסבר על היררכיה וירושה של סגנונות מפה

כשמתאימים אישית סגנון מפה, כדאי להבין איך עיצוב של מאפייני מפה שונים יכול להשפיע על סגנונות אחרים במפה. יש כמה שכבות שחופפות:

• המפה הבסיסית: כשמתחילים ליצור סגנון מפה, הסגנון הראשוני שרואים הוא הסגנון של המפה הבסיסית, כלומר מפת ברירת המחדל. כל תכונות המפה שלא תתאימו אישית ישמרו על העיצוב של המפה הבסיסית.

• סגנונות מפה: סגנונות אישיים מחליפים את הסגנונות בשכבת המפה הבסיסית. בתמונה הזו, סגנון המפה בהתאמה אישית משנה את האזורים העירוניים לצבע טורקיז ואת הכבישים לצבע כחול כהה.

• רכיבים עיצוביים: לכל מאפיין במפה יש רכיב עיצובי אחד או יותר שאפשר להתאים אישית. בתמונה הזו, צבע המילוי של הפוליגון של מאפיין המפה "אזורים עירוניים" הוא טורקיז, וצבע המילוי של רשת הכבישים הוא כחול.

  

היררכיית הרכיבים במפה

בסגנון מפה, הרכיבים במפה מאורגנים באופן היררכי, עם 4 רכיבים רחבים בחלק העליון, וכל שאר הרכיבים מסודרים מתחתיהם בהיררכיה הגיונית. כברירת מחדל, ישות במפה יורשת את סגנונות הרכיבים של הישות שמעליה בהיררכיה (ההורה שלה). עם זאת, אפשר לשנות את הסגנון ברמה העליונה על ידי הגדרת אחד או יותר מרכיבי הסגנון של ישויות במפה שמתחתיה (ישויות צאצא במפה). פרטים על היררכיית הרכיבים במפה מופיעים במאמר מה אפשר לעצב במפה.

לכל מאפיין במפה יש רכיב אחד או יותר, או חלקים של המאפיין, שאפשר לעצב. לדוגמה, צבע המילוי של הפוליגון (הצורה של תכונת המפה) הוא רכיב, וכך גם צבע הקו של תווית הטקסט. אתם מעצבים כל אלמנט בנפרד, וכל אלמנט שלא מעוצב שומר על סגנון ברירת המחדל. מכיוון שהרכיבים נפרדים, אתם יכולים לעצב את צבע המילוי של טקסט התווית ולהשאיר את צבע קו המתאר כברירת המחדל (או לרשת אותו מסגנון ההורה).

ריכזנו כאן כמה הנחיות שיעזרו לכם להבין איך פועלות ההיררכיה והירושה של הסגנונות.

• סגנונות ברירת המחדל של רכיבים משניים עוברים בירושה מהרכיב הראשי: כדי שכל רכיבי המפה המשניים יקבלו סגנון בירושה, צריך להגדיר את הסגנון של רכיב המפה הראשי ולהשאיר את הסגנון של הרכיב המשני כברירת המחדל.

• סגנונות מותאמים אישית של רכיבים משניים מבטלים את הסגנון של הרכיב הראשי: כדי לבטל את הסגנון של הרכיב הראשי, צריך להגדיר סגנון מותאם אישית לרכיב המשני.

• רכיבי הסגנון הם עצמאיים: רכיבי הסגנון שאפשר להגדיר למאפיין במפה (לדוגמה, המצולע, סמל התווית, המילוי והקו של טקסט התווית) הם עצמאיים. אם מגדירים את צבע המצולע אבל לא משנים את הסמל, סגנון המצולע מבטל את הסגנון הראשי, אבל הסמל מקבל בירושה את הסגנון הראשי או את סגנון ברירת המחדל.

• השבתת החשיפה כדי להסתיר רכיבים במפה: אם רוצים לראות רק דבר אחד במפה, צריך להשבית את החשיפה של כל השאר.

דוגמה להיררכיה ולירושה

הדוגמה הבאה ממחישה איך פועלות ההיררכיה והירושה.

1. בוחרים את מאפיין המפה ברמה העליונה טבע, ומגדירים את צבע המילוי של המצולע לצהוב. הסגנון הזה צובע את כל הפוליגונים של תכונות המפה בקטגוריה Natural בצהוב:

   

2. רוצים שגם כיסוי הקרקע, שנמצא בקטע טבעי, יהיה צבוע בצהוב, אז לא מגדירים לו סגנון והוא יורש את הסגנון מטבעי.

3. אתם רוצים שהיערות יהיו ירוקים, אז בקטע כיסוי קרקע, אתם פותחים את יער וצובעים את המצולע שלו בירוק. סגנון הצאצא המותאם אישית הזה מבטל את הסגנונות של כיסוי הקרקע ושל הטבע.

   

4. אתם רוצים שהקרח יוצג בצבע טורקיז בהיר, אז גם בקטע כיסוי קרקע, אתם פותחים את קרח וצובעים את המצולע שלו בטורקיז בהיר.

   

5. ולבסוף, אתם רוצים שהמים יהיו בצבע טורקיז, אז אתם בוחרים באפשרות Natural>Water וצובעים את המצולע בטורקיז. הגדרת הסגנון Water של הצאצא מבטלת את סגנון האב Natural.

   

כדי להדגיש את התכונות של המפה שרלוונטיות לצרכים שלכם, פועלים לפי תהליך דומה.