שימוש באסימוני סשן

אסימוני סשן מקובצים לשלבים של השאילתה והבחירה בחיפוש של המשתמש להשלמה אוטומטית, ויוצרים סשן נפרד למטרות חיוב.

יצירת טוקן לסשן

המשתמשים אחראים ליצור אסימוני סשן ייחודיים לכל סשן. Google ממליצה להשתמש ב-UUIDs מגרסה 4.

דוגמה

כשהמשתמש מקלידים שאילתות, מתבצעת קריאה לבקשה להשלמה אוטומטית אחרי כל כמה הקשות (לא לכל תו) וחוזרת רשימה של תוצאות אפשריות. כשהמשתמש בוחר מתוך רשימת התוצאות, הבחירה נספרת כבקשה, וכל הבקשות שנשלחו במהלך החיפוש מקובצות ונספרות כבקשה אחת. אם המשתמש בוחר מקום, שאילתה החיפוש זמינה ללא תשלום, ורק הבקשה לנתוני המקום מחויבת. אם המשתמש לא יבצע בחירה תוך כמה דקות מתחילת הסשן, יחויב רק על שאילתה החיפוש.

נבחן את תהליך האירועים הזה מנקודת המבט של אפליקציה.

1. משתמש מתחיל להקליד שאילתת חיפוש עבור 'פריז, צרפת'.
2. כשהאפליקציה מזהה קלט של משתמש, היא יוצרת אסימון סשן חדש, 'אסימון א'.
3. כשהמשתמש מקלידים, ה-API שולח בקשה להשלמה אוטומטית אחרי כל כמה תווים, ומציג רשימה חדשה של תוצאות אפשריות לכל אחד מהם:
   "P"
   "Par"
   "Paris,"
   "Paris, Fr"
   
4. כשהמשתמש מבצע בחירה:
• כל הבקשות שנובעות מהשאילתה מקובצות ומתווספות לסשן שמיוצג על ידי אסימון א', כבקשה אחת.
• הבחירה של המשתמש נספרת כבקשה לפרטים של מקום, ומתווספת לסשן שמיוצג על ידי אסימון א'.
5. הסשן מסתיים והאפליקציה משליכה את אסימון א'.

מידע נוסף על החיוב על בקשות להשלמה אוטומטית זמין בקטע שימוש וחיובים.