אישור כתובת URL של מזהה לקוח

חשוב: תוכנית הפרימיום של הפלטפורמה של מפות Google לא זמינה יותר להרשמה או ללקוחות חדשים.

אימות מזהה לקוח ב-Maps JavaScript API

אפשר לאמת את הבקשות שלכם בפלטפורמה של מפות Google באמצעות מזהה לקוח בשילוב עם רישום כתובת URL (במקום מפתח API).

ציון מזהה לקוח כשמטעינים את ה-API

צריך לוודא שהבקשות משתמשות רק באחד מהפרמטרים האלה.

בדוגמת הקוד הבאה אפשר לראות איך מחליפים את YOUR_CLIENT_ID במזהה הלקוח שלכם כשמטעינים את הפלטפורמה של מפות Google.

<script async defer src="https://maps.googleapis.com/maps/api/js?client=YOUR_CLIENT_ID&v=quarterly&callback=initMap"></script>

ניהול כתובות URL מורשות

כדי למנוע מצד שלישי להשתמש במזהה הלקוח שלכם באתר שלו, השימוש במזהה הלקוח שלכם מוגבל לרשימה של כתובות URL שאישרתם באופן ספציפי.

איתור מזהה הלקוח ב-Cloud Console

הרשאת כתובת URL ב-Cloud Console

  • כל כתובות ה-URL המורשות מפורטות בטבלה Authorized URLs for Client ID gme-[company] בדף Client ID.

  • כדי להסיר כתובת URL, מסמנים את התיבה שמימין לכתובת ה-URL ולוחצים על סמל המחיקה בפינה השמאלית העליונה של הטבלה.

  • כדי להוסיף כתובות URL חדשות, לוחצים על הוספת כתובות URL בתחתית הטבלה.

חשוב: הכללים של כתובות URL של מזהי לקוח מורשים שונים מההגבלות של מפתחות API להפניה. פרטים נוספים מופיעים בהמשך.

השיקולים הבאים רלוונטיים לכתובות URL מורשות:

שם הדומיין או כתובת ה-IP לא צריכים להיות נגישים לציבור.
לדוגמה, http://myintranet ו-http://192.168.1.1 הם ערכים תקינים.
כל תתי-הדומיינים של דומיין שצוין מקבלים גם הם הרשאה.

לדוגמה, אם הדומיין ללא קידומת http://example.com מאושר, אז גם תת-הדומיין http://www.example.com מאושר. ההפך לא נכון: אם http://www.example.com מורשה, http://example.com לא מורשה באופן אוטומטי.

גם כל נתיבי המשנה של נתיב מורשה הם מורשים.

לדוגמה, אם http://example.com מורשה, אז גם http://example.com/foo מורשה. בנוסף, מכיוון שגם תת-דומיינים של דומיין מסוים מקבלים הרשאה, הדומיין http://sub.example.com/bar מקבל הרשאה.

הנתיבים הם תלויי אותיות רישיות.

לדוגמה, http://www.example.com/ThisPath/ שונה מ-http://www.example.com/thispath/.

אפשר להגביל את כתובות ה-URL התקינות לאלה שמשתמשות ביציאות מסוימות.

לדוגמה, אם מציינים את http://example.com:8080/foo, אי אפשר להשתמש ב-http://example.com.

פרוטוקולים של HTTP ו-HTTPS נחשבים לכתובות URL שונות.

לדוגמה, אם https://example.com מורשה, http://example.com לא מורשה באופן אוטומטי.

אם מספקים הפניה לסיומת בלי סכימת פרוטוקול, למשל www.example.com, ייווצרו כללים נפרדים גם ל-HTTP וגם ל-HTTPS.

לסכימות פרוטוקול מיוחדות יותר מ-HTTP או HTTPS, אפשר לעיין בהוראות שמופיעות במסוף Cloud.