זמן ריצה ל-SDK היא סביבה ייעודית לזמן ריצה שהושקה ב-Android 14 כדי לאפשר לערכות SDK לפרסום של צד שלישי לפעול בנפרד מהאפליקציה. הגישה הזו מספקת אמצעי הגנה והגנות בנוגע לאיסוף ולשיתוף של נתוני משתמשים:
- סביבת הפעלה נפרדת ששונתה שהופעלה על ידי האפליקציה.
- כל אפליקציה יכולה להפעיל מופע זמן ריצה משלה ל-SDK.
- הרשאות וזכויות גישה מוגדרות היטב לנתונים עבור ערכות ה-SDK
הטבות בזמן הריצה ל-SDK יכולות לעזור למפתחי SDK:
- הבידוד מהקוד והתהליך של האפליקציה, כך שה-SDK לא יהיה נגיש עבורם
- הגנה מפני ערכות SDK לגשת לקוד או למשאבים באופן סודי אחת של השנייה
- מנגנונים שמונעים מצדדים שלישיים לבצע מניפולציות על ממשק המשתמש או להפריע לדיווח על מצב ממשק המשתמש
סקירה כללית של המדריך
זהו מדריך למפתחים בנושא פיתוח של ערכת SDK תואמת זמן ריצה ל-SDK שתואמת לזמן ריצה (RE) לצד ה-SDK הקיים (שלא מותאם לזמן ריצה).
תוכלו ללמוד:
- מושגי המפתח שקשורים לזמן הריצה של ה-SDK, למשל הארכיטקטורה וההתקנה שלו
- תוכנית העברה מוצעת של ערכות SDK קיימות
- איך עושים את זה:
- הגדרה של סביבת הפיתוח
- הכנת ערכת SDK שתואמת לזמן ריצה
- להצהיר על ממשקי SDK ב-SDK ולהגדיר את נקודת הכניסה ל-SDK
- שימוש בספריות זמן ריצה להצגת מודעות ואינטראקציות עם משתמשים
- איך שולחים קריאות ל-SDK שתואם לזמן הריצה מה-SDK שלא תואם לזמן ריצה
- יצירה ובדיקה של ערכת SDK שתואמת לזמן ריצה