מקורות מידע בנושא Sign in with Google JavaScript API

בדף העיון הזה מתואר JavaScript API של 'כניסה באמצעות חשבון Google', שמשמש להצגת הלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google' או ההנחיה 'הקשה אחת' בדפי אינטרנט.

‫Method: google.accounts.id.initialize

השיטה google.accounts.id.initialize מאתחלת את הלקוח של 'כניסה באמצעות חשבון Google' על סמך אובייקט ההגדרה. דוגמת קוד של השיטה:

google.accounts.id.initialize(IdConfiguration)

בדוגמת הקוד הבאה מוטמעת המתודה google.accounts.id.initialize עם הפונקציה onload:

<script>
  window.onload = function () {
    google.accounts.id.initialize({
      client_id: 'YOUR_GOOGLE_CLIENT_ID',
      callback: handleCredentialResponse
    });
    google.accounts.id.prompt();
  };
</script>

השיטה google.accounts.id.initialize יוצרת מופע של לקוח 'כניסה באמצעות חשבון Google' שאפשר להשתמש בו באופן מרומז בכל המודולים באותו דף אינטרנט.

• צריך להפעיל את השיטה google.accounts.id.initialize רק פעם אחת, גם אם משתמשים בכמה מודולים (כמו אישור בהקשה אחת, לחצן מותאם אישית, ביטול הסכמה וכו') באותו דף אינטרנט.
• אם קוראים לשיטה google.accounts.id.initialize כמה פעמים, רק ההגדרות בקריאה האחרונה נשמרות ומשמשות.

בפועל, ההגדרות מאופסות בכל פעם שמפעילים את השיטה google.accounts.id.initialize, וכל השיטות הבאות באותו דף אינטרנט משתמשות מיד בהגדרות החדשות.

סוג הנתונים: IdConfiguration

בטבלה הבאה מפורטים השדות והתיאורים של IdConfiguration סוג הנתונים:

client_id

בשדה הזה צריך להזין את מזהה הלקוח של האפליקציה, שאפשר למצוא וליצור במסוף Google Cloud. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

color_scheme

השדה הזה מייצג את ערכת הצבעים שמוחלת על ההנחיה 'הצטרפות בלחיצה אחת'. מידע נוסף זמין בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטות ערכות הצבעים הזמינות והתיאורים שלהן.

auto_select

השדה הזה קובע אם טוקן מזהה יוחזר באופן אוטומטי ללא אינטראקציה של המשתמש, אם יש רק סשן אחד ב-Google שבו האפליקציה אושרה בעבר. ערך ברירת המחדל הוא false. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

callback

השדה הזה הוא פונקציית JavaScript שמטפלת באסימון המזהה שמוחזר מההנחיה של 'הצטרפות בלחיצה אחת' או מהחלון הקופץ. חובה להשתמש במאפיין הזה אם משתמשים במצב חוויית המשתמש של 'הצטרפות בלחיצה אחת' של Google או בלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google' popup. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

login_uri

המאפיין הזה הוא ה-URI של נקודת הקצה של הכניסה.

הערך צריך להיות זהה לאחד מכתובות ה-URI המורשות להפניה אוטומטית של לקוח OAuth 2.0, שהגדרתם ב-מסוף Google Cloud, והוא צריך לעמוד בדרישות הכללים לאימות כתובות URI להפניה אוטומטית.

אפשר להשמיט את המאפיין הזה אם הדף הנוכחי הוא דף הכניסה שלכם. במקרה כזה, פרטי הכניסה נשלחים לדף הזה כברירת מחדל.

תגובת פרטי הכניסה של טוקן ה-ID נשלחת לנקודת הקצה של הכניסה כשמשתמש לוחץ על הלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google' ומשתמשים במצב חוויית המשתמש של הפניה אוטומטית.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

נקודת הקצה של הכניסה צריכה לטפל בבקשות POST שמכילות פרמטר credential עם ערך של טוקן מזהה בגוף הבקשה.

native_callback

השדה הזה הוא השם של פונקציית JavaScript שמטפלת בפרטי הכניסה של הסיסמה שמוחזרים ממנהל פרטי הכניסה המובנה של הדפדפן. מידע נוסף זמין בטבלה הבאה:

cancel_on_tap_outside

השדה הזה מגדיר אם לבטל את בקשת האישור בלחיצה אחת אם המשתמש לוחץ מחוץ להנחיה. ערך ברירת המחדל הוא true. אפשר להשבית את ההורדה אם מגדירים את הערך ל-false. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

prompt_parent_id

המאפיין הזה מגדיר את מזהה ה-DOM של רכיב מאגר התגים. אם הוא לא מוגדר, ההנחיה 'אישור מהיר' מוצגת בפינה השמאלית העליונה של החלון. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

צופן חד-פעמי (nonce)

השדה הזה הוא מחרוזת רנדומלית שמשמשת באסימון המזהה כדי למנוע התקפות שליחה מחדש. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

האורך של ה-nonce מוגבל לגודל המקסימלי של JWT שנתמך בסביבה שלכם, ולמגבלות הגודל של HTTP בדפדפן ובשרת.

essential_claims

השדה הזה הוא מחרוזת שמשמשת לבקשת טענות נוספות שייכללו באסימון המזהה שמוחזר על ידי Google. לרשימה מלאה של הטענות שמתקבלות על ידי Google, אפשר לעיין בטענות נתמכות.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

הקשר

השדה הזה משנה את הטקסט של הכותרת וההודעות שמוצגות בהנחיה של לחיצה אחת, ללא השפעה על דפדפני ITP. ברירת המחדל היא signin.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים כל ההקשרים הזמינים והתיאורים שלהם:

state_cookie_domain

אם אתם צריכים להציג את התכונה 'הצטרפות בלחיצה אחת' בדומיין הראשי ובתת-הדומיינים שלו, צריך להעביר את הדומיין הראשי לשדה הזה כדי להשתמש בקובץ cookie יחיד של מצב משותף. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

ux_mode

בשדה הזה מגדירים את תהליך חוויית המשתמש שמופעל כשלוחצים על הלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google'. ערך ברירת המחדל הוא popup. לתכונה הזו אין השפעה על חוויית המשתמש של One Tap. מידע נוסף זמין בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים מצבי חוויית המשתמש שזמינים ותיאורים שלהם.

allowed_parent_origin

המקורות שמותר להם להטמיע את ה-iframe של הביניים. אם השדה הזה קיים, התכונה 'הצטרפות בלחיצה אחת' פועלת במצב iframe ביניים. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים סוגי הערכים הנתמכים והתיאורים שלהם.

יש תמיכה גם בקידומות של תווים כלליים לחיפוש. לדוגמה, "https://*.example.com" תואם ל-example.com ולתת-הדומיינים שלו בכל הרמות (למשל, news.example.com, login.news.example.com). דברים שכדאי לזכור כשמשתמשים בתווים כלליים:

• מחרוזות של תבניות לא יכולות לכלול רק תו כללי ודומיין ברמה העליונה. לדוגמה, https://.com ו-https://.co.uk הן מחרוזות לא תקינות כי "https://.example.com" תואמת ל-example.com ולכל תת-הדומיינים שלו. כדי לייצג שני דומיינים שונים, צריך להשתמש ברשימה מופרדת בפסיקים. לדוגמה, "https://example1.com,https://.example2.com" תואמת לדומיינים example1.com, example2.com ולתת-הדומיינים של example2.com.
• דומיינים עם תווים כלליים חייבים להתחיל בסכימת https:// ‎ מאובטחת, ולכן "*.example.com" נחשב לא תקין.

אם הערך של השדה allowed_parent_origin לא תקין, האתחול של מצב הביניים של iframe בתהליך ההרשמה בלחיצה אחת ייכשל וייפסק.

intermediate_iframe_close_callback

המדיניות הזו מבטלת את התנהגות ברירת המחדל של ה-iframe הביניים כשמשתמשים סוגרים ידנית את לחיצה אחת על ידי הקשה על הלחצן X בממשק המשתמש של לחיצה אחת. התנהגות ברירת המחדל היא להסיר את ה-iframe הביניים מ-DOM באופן מיידי.

השדה intermediate_iframe_close_callback תקף רק במצב ביניים של iframe. היא משפיעה רק על ה-iframe הביניים, ולא על ה-iframe של לחיצה אחת. ממשק המשתמש של One Tap מוסר לפני הפעלת הקריאה החוזרת.

itp_support

השדה הזה קובע אם להפעיל בדפדפנים שתומכים במניעת מעקב חכמה (ITP) את ממשק המשתמש המשודרג של לחיצה אחת. ערך ברירת המחדל הוא false. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

login_hint

אם האפליקציה יודעת מראש איזה משתמש צריך להיכנס, היא יכולה לספק ל-Google רמז לכניסה. אם הפעולה מצליחה, דילוג על בחירת החשבון. הערכים המקובלים הם: כתובת אימייל או ערך של שדה sub של טוקן מזהה.

מידע נוסף זמין בשדה login_hint במסמכי התיעוד של OpenID Connect.

hd

אם למשתמש יש כמה חשבונות והוא צריך להיכנס רק לחשבון Workspace שלו, אפשר להשתמש בהגדרה הזו כדי לספק ל-Google רמז לגבי שם הדומיין. אם הפעולה מצליחה, חשבונות המשתמשים שמוצגים במהלך בחירת החשבון מוגבלים לדומיין שצוין. ערך של wildcard: * מציע למשתמש רק חשבונות Workspace ומוציא מכלל אפשרות חשבונות לצרכן (user@gmail.com) במהלך בחירת החשבון.

מידע נוסף מופיע בשדה hd במסמכי התיעוד של OpenID Connect.

use_fedcm_for_prompt

מאפשרים לדפדפן לשלוט בהנחיות למשתמשים להיכנס לחשבון ולנהל את תהליך הכניסה בין האתר שלכם לבין Google. ברירת המחדל היא False. מידע נוסף זמין בדף מעבר ל-FedCM.

use_fedcm_for_button

השדה הזה קובע אם צריך להשתמש בממשק משתמש של לחצן FedCM ב-Chrome (במחשב M125+ וב-Android M128+). ברירת המחדל היא false. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

button_auto_select

השדה הזה קובע אם להפעיל את האפשרות בחירה אוטומטית בתהליך של לחצן FedCM. אם האפשרות הזו מופעלת, משתמשים חוזרים עם סשן פעיל ב-Google יתחברו אוטומטית, בלי שתופיע ההנחיה של Account Chooser. ברירת המחדל היא false. צריך להפעיל באופן מפורש את הכניסה האוטומטית באמצעות לחצן במהלך ההשקה של ההצטרפות. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

שיטה: google.accounts.id.prompt

השיטה google.accounts.id.prompt מציגה את ההנחיה לאימות בלחיצה אחת או את מנהל האישורים המובנה בדפדפן אחרי שמפעילים את השיטה initialize(). דוגמה לשיטה מופיעה בקוד הבא:

 google.accounts.id.prompt(/**
 @type{(function(!PromptMomentNotification):void)=} */ momentListener)

בדרך כלל, קריאה לשיטה prompt() מתבצעת בטעינת הדף. יכול להיות שממשק המשתמש של ההנחיה לאישור בלחיצה אחת לא יוצג בגלל סטטוס הסשן והגדרות המשתמש בצד של Google. כדי לקבל התראות על סטטוס ממשק המשתמש ברגעים שונים, צריך להעביר פונקציה לקבלת התראות על סטטוס ממשק המשתמש.

ההתראות מופעלות ברגעים הבאים:

• רגע התצוגה: הרגע הזה מתרחש אחרי שקוראים למתודה prompt(). ההתראה מכילה ערך בוליאני שמציין אם ממשק המשתמש מוצג או לא.

• רגע שנדלג עליו: המצב הזה מתרחש כשחלון ההודעה 'כניסה בלחיצה אחת' נסגר בגלל ביטול אוטומטי, ביטול ידני או כש-Google לא מצליחה להנפיק אישור גישה, למשל כשהמשתמש התנתק מ-Google במהלך הסשן שנבחר.

  במקרים כאלה, מומלץ להמשיך לספקי הזהויות הבאים, אם יש כאלה.

• רגע שבו נסגר החלון: מתרחש כש-Google מאחזרת בהצלחה פרטי כניסה או כשמשתמש רוצה להפסיק את תהליך אחזור פרטי הכניסה. לדוגמה, כשהמשתמש מתחיל להזין את שם המשתמש והסיסמה שלו בתיבת הדו-שיח לכניסה, אפשר לקרוא לשיטה google.accounts.id.cancel() כדי לסגור את ההנחיה 'הצטרפות בלחיצה אחת' ולהפעיל רגע של ביטול.

בדוגמה הבאה של קוד מוטמע רגע שדילגו עליו:

<script>
  window.onload = function () {
    google.accounts.id.initialize(...);
    google.accounts.id.prompt((notification) => {
      if (notification.isNotDisplayed() || notification.isSkippedMoment()) {
        // continue with another identity provider.
      }
    });
  };
</script>

סוג הנתונים: PromptMomentNotification

בטבלה הבאה מפורטים השיטות והתיאורים של סוג הנתונים PromptMomentNotification:

סוג הנתונים: CredentialResponse

כשמפעילים את הפונקציה callback, מועבר אובייקט CredentialResponse כפרמטר. בטבלה הבאה מפורטים השדות שכלולים באובייקט התגובה של פרטי הכניסה:

מסמך לאימות

השדה הזה הוא אסימון מזהה כמחרוזת של JSON Web Token ‏ (JWT) בקידוד Base64.

כשמבצעים פענוח, ה-JWT נראה כמו בדוגמה הבאה:

header
{
  "alg": "RS256",
  "kid": "f05415b13acb9590f70df862765c655f5a7a019e", // JWT signature
  "typ": "JWT"
}
payload
{
  "iss": "https://accounts.google.com", // The JWT's issuer
  "nbf":  161803398874,
  "aud": "314159265-pi.apps.googleusercontent.com", // Your server's client ID
  "sub": "3141592653589793238", // The unique ID of the user's Google Account
  "hd": "gmail.com", // If present, the host domain of the user's Google Workspace email address
  "auth_time": 1748875426,
  "amr": ["mfa", "pwd", "tel"],
  "email": "elisa.g.beckett@gmail.com", // The user's email address
  "email_verified": true, // true, if Google has verified the email address
  "azp": "314159265-pi.apps.googleusercontent.com",
  "name": "Elisa Beckett",
                            // If present, a URL to user's profile picture
  "picture": "https://lh3.googleusercontent.com/a-/e2718281828459045235360uler",
  "given_name": "Elisa",
  "family_name": "Beckett",
  "iat": 1596474000, // Unix timestamp of the assertion creation time
  "exp": 1596477600, // Unix timestamp of the assertion expiration time
  "jti": "abc161803398874def"
}

השדה sub הוא מזהה ייחודי גלובלי של חשבון Google. רק השדה sub יכול לשמש כמזהה של המשתמש, כי הוא ייחודי בין כל חשבונות Google ולא נעשה בו שימוש חוזר.

באמצעות השדות email, email_verified ו-hd אפשר לקבוע אם Google מארחת כתובת אימייל ומוסמכת לגביה. במקרים שבהם Google היא הסמכותית, המשתמש מאומת כבעלים הלגיטימי של החשבון.

מקרים שבהם Google היא הסמכות:

• ‫email יש סיומת @gmail.com, זהו חשבון Gmail.
• אם התנאי email_verified מתקיים והערך של hd מוגדר, מדובר בחשבון Google Workspace.

משתמשים יכולים להירשם לחשבונות Google בלי להשתמש ב-Gmail או ב-Google Workspace. אם email לא מכיל את הסיומת @gmail.com ו-hd לא קיים, Google לא מהימנה ומומלץ להשתמש בסיסמה או בשיטות אחרות לאימות המשתמש. email_verfied יכול להיות שזה נכון כי Google אימתה את המשתמש בהתחלה כשנוצר חשבון Google, אבל יכול להיות שמאז השתנתה הבעלות על חשבון האימייל של הצד השלישי.

בשדה exp מוצג תאריך התפוגה של האסימון, שעד אליו צריך לאמת את האסימון בצד השרת. שעה אחת לאסימון מזהה שהתקבל באמצעות 'כניסה באמצעות חשבון Google'. צריך לאמת את הטוקן לפני מועד התפוגה. אין להשתמש ב-exp לניהול סשנים. תוקף של אסימון מזהה שפג לא אומר שהמשתמש יצא מהחשבון. האפליקציה אחראית לניהול הסשנים של המשתמשים.

select_by

בטבלה הבאה מפורטים הערכים האפשריים של השדה select_by. הערך נקבע לפי סוג הלחצן שבו נעשה שימוש, יחד עם מצב ההסכמה והסשן.

• המשתמש לחץ על הלחצן 'כניסה באמצעות Google One Tap' או על הלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google', או השתמש בתהליך הכניסה האוטומטי ללא מגע.

• נמצאה סשן קיים, או שהמשתמש בחר חשבון Google ונכנס אליו כדי ליצור סשן חדש.

• לפני שמשתפים את פרטי הכניסה של טוקן ה-ID עם האפליקציה, המשתמש צריך

  • לחצו על כפתור האישור כדי להביע את הסכמתם לשיתוף פרטי הכניסה, או
  • הענקתם בעבר הסכמה והשתמשתם באפשרות 'בחירת חשבון' כדי לבחור חשבון Google.

הערך של השדה הזה מוגדר לאחד מהסוגים הבאים:

הסמוי הסופי

השדה הזה מוגדר רק כשמשתמש לוחץ על לחצן'כניסה באמצעות חשבון Google' כדי להיכנס, ומצוין המאפיין state של הלחצן שעליו לחצו. הערך של השדה הזה זהה לערך שציינתם במאפיין state של הלחצן.

אפשר להציג כמה לחצנים של 'כניסה באמצעות חשבון Google' באותו דף, ולכן אפשר להקצות לכל לחצן מחרוזת ייחודית. לכן, אפשר להשתמש בשדה state כדי לזהות על איזה לחצן המשתמש לחץ כדי להיכנס לחשבון.

שיטה: google.accounts.id.renderButton

השיטה google.accounts.id.renderButton מציגה כפתור של 'כניסה באמצעות חשבון Google' בדפי האינטרנט שלכם.

דוגמה לקוד של המתודה:

google.accounts.id.renderButton(
      /** @type{!HTMLElement} */ parent,
      /** @type{!GsiButtonConfiguration} */ options
    )

סוג הנתונים: GsiButtonConfiguration

בטבלה הבאה מפורטים השדות והתיאורים של סוג הנתונים GsiButtonConfiguration:

סוגי מאפיינים

בקטעים הבאים מפורטים כל סוגי המאפיינים, ומוצגת דוגמה לכל אחד מהם.

סוג

סוג הכפתור. ערך ברירת המחדל הוא standard.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים סוגי הלחצנים הזמינים והתיאורים שלהם:

סוג
standard
icon

עיצוב

העיצוב של הלחצן. ערך ברירת המחדל הוא outline. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים העיצובים שזמינים ותיאור שלהם:

עיצוב
outline
filled_blue
filled_black

size

גודל הכפתור. ערך ברירת המחדל הוא large. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים הגדלים הזמינים של הלחצנים והתיאורים שלהם:

גודל
large
medium
small

text

הטקסט של הכפתור. ערך ברירת המחדל הוא signin_with. אין הבדלים חזותיים בטקסט של לחצני סמלים עם מאפייני text שונים. יוצא הדופן היחיד הוא כשקוראים את הטקסט לצורך נגישות למסך.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים כל הכיתובים הזמינים בכפתורים והתיאורים שלהם:

טקסט
signin_with
signup_with
continue_with
signin

צורה

הצורה של הכפתור. ערך ברירת המחדל הוא rectangular. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים הצורות הזמינות של הלחצנים והתיאורים שלהן:

צורה
rectangular
pill
circle
square

logo_alignment

המיקום של הלוגו של Google. ערך ברירת המחדל הוא left. המאפיין הזה רלוונטי רק לסוג הלחצן standard. מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

בטבלה הבאה מפורטים סוגי היישור הזמינים והתיאורים שלהם:

logo_alignment
left
center

רוחב

הרוחב המינימלי של הלחצן, בפיקסלים. הרוחב המקסימלי הוא 400 פיקסלים.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

לוקאל

אופציונלי. הצגת טקסט הלחצן באמצעות הלוקאל שצוין, אחרת ברירת המחדל היא הגדרות חשבון Google או הגדרות הדפדפן של המשתמשים. כשמעמיסים את הספרייה, מוסיפים את הפרמטר hl ואת קוד השפה להוראת המקור (src), למשל: gsi/client?hl=<iso-639-code>.

אם לא מוגדרת שפה, נעשה שימוש בלוקאל ברירת המחדל של הדפדפן או בהעדפה של המשתמש בסשן Google. לכן, משתמשים שונים עשויים לראות גרסאות שונות של לחצנים מותאמים לשפה, ואולי גם בגדלים שונים.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

click_listener

אפשר להגדיר פונקציית JavaScript שתופעל כשלוחצים על הלחצן 'כניסה באמצעות חשבון Google' באמצעות המאפיין click_listener.

  google.accounts.id.renderButton(document.getElementById("signinDiv"), {
      theme: 'outline',
      size: 'large',
      click_listener: onClickHandler
    });

  
  function onClickHandler(){
    console.log("Sign in with Google button clicked...")
  }
  

בדוגמה הזו, ההודעה Sign in with Google button clicked...‎ מתועדת במסוף כשלוחצים על הכפתור 'כניסה באמצעות חשבון Google'.

הסמוי הסופי

אופציונלי. אפשר להציג כמה לחצנים של 'כניסה באמצעות חשבון Google' באותו דף, ולכן אפשר להקצות לכל לחצן מחרוזת ייחודית. אותו מחרוזת תוחזר יחד עם אסימון המזהה, כך שתוכלו לזהות על איזה לחצן המשתמש לחץ כדי להיכנס.

מידע נוסף מופיע בטבלה הבאה:

סוג הנתונים: פרטי כניסה

כשמפעילים את הפונקציה native_callback, אובייקט Credential מועבר כפרמטר. בטבלה הבאה מפורטים השדות שכלולים באובייקט:

שיטה: google.accounts.id.disableAutoSelect

כשמשתמש יוצא מהאתר שלכם, אתם צריכים להפעיל את השיטה google.accounts.id.disableAutoSelect כדי לתעד את הסטטוס בקובצי Cookie. כך נמנעת לולאה אינסופית בממשק המשתמש. קטע הקוד הבא מציג את השיטה:

google.accounts.id.disableAutoSelect()

בדוגמת הקוד הבאה מוטמעת המתודה google.accounts.id.disableAutoSelect עם הפונקציה onSignout():

<script>
  function onSignout() {
    google.accounts.id.disableAutoSelect();
  }
</script>

Method: google.accounts.id.storeCredential

השיטה הזו היא wrapper לשיטת store() של API מנהל האישורים המובנה בדפדפן. לכן, אפשר להשתמש בה רק כדי לאחסן אישור סיסמה. אפשר לראות את דוגמת הקוד הבאה של השיטה:

google.accounts.id.storeCredential(Credential, callback)

בדוגמת הקוד הבאה מוטמעת המתודה google.accounts.id.storeCredential עם הפונקציה onSignIn():

<script>
  function onSignIn() {
    let cred = {id: '...', password: '...'};
    google.accounts.id.storeCredential(cred);
  }
</script>

‫Method: google.accounts.id.cancel

אפשר לבטל את התהליך של לחיצה אחת אם מסירים את ההנחיה מ-DOM של הצד המסתמך. פעולת הביטול מתעלמת מההנחיה אם כבר נבחרו פרטי כניסה. אפשר לראות את דוגמת הקוד הבאה של השיטה:

google.accounts.id.cancel()

בדוגמת הקוד הבאה מוטמעת המתודה google.accounts.id.cancel() עם הפונקציה onNextButtonClicked():

<script>
  function onNextButtonClicked() {
    google.accounts.id.cancel();
    showPasswordPage();
  }
</script>

קריאה חוזרת לטעינת הספרייה: onGoogleLibraryLoad

אפשר לרשום קריאה חוזרת (callback) של onGoogleLibraryLoad. היא מקבלת הודעה אחרי שטוענים את ספריית JavaScript של הכניסה באמצעות חשבון Google:

window.onGoogleLibraryLoad = () => {
    ...
};

הקריאה החוזרת הזו היא רק קיצור דרך לקריאה החוזרת window.onload. אין הבדלים בהתנהגות.

בדוגמה הבאה מוצגת הטמעה של קריאה חוזרת (callback) של onGoogleLibraryLoad:

<script>
  window.onGoogleLibraryLoad = () => {
   google.accounts.id.initialize({
     ...
   });
   google.accounts.id.prompt();
  };
</script>

שיטה: google.accounts.id.revoke

השיטה google.accounts.id.revoke מבטלת את הרשאת ה-OAuth שמשמשת לשיתוף טוקן ה-ID של המשתמש שצוין. אפשר לראות את קטע הקוד הבא של השיטה: javascript google.accounts.id.revoke(login_hint, callback)

בדוגמת הקוד הבאה אפשר לראות איך משתמשים במתודה revoke עם מזהה.

  google.accounts.id.revoke('1618033988749895', done => {
    console.log(done.error);
  });

סוג הנתונים: RevocationResponse

כשמפעילים את הפונקציה callback, מועבר אובייקט RevocationResponse כפרמטר. בטבלה הבאה מפורטים השדות שכלולים באובייקט התגובה של ביטול ההרשאה:

הפעולה בוצעה בהצלחה

השדה הזה הוא ערך בוליאני שמוגדר כ-True אם הפעלת ה-method של הביטול הצליחה, או כ-False אם היא נכשלה.

error

השדה הזה הוא ערך מחרוזת והוא מכיל הודעת שגיאה מפורטת אם הפעלת method revoke נכשלה. אם הקריאה הצליחה, הערך של השדה לא מוגדר.